פסק-דין בתיק ב"ל 2579-09
|
ב"ל בית דין אזורי לעבודה באר שבע |
2579-09
18.4.2013 |
|
בפני : משה טוינה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: אבו עראר מוחמד עו"ד מוחמד מרעי |
: המוסד לביטוח לאומי עו"ד סימונה גולדמן מימון |
| פסק-דין | |
מבוא
1. פסק דין זה עניינו תביעה שהגיש מר אבו עראר מוחמד (להלן: "התובע") ביום 25.8.09, נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), במסגרתה ביקש להכיר באירוע מיום 22.8.06 כתאונת עבודה במסגרת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"א-1995 (להלן "החוק"). התביעה לבית הדין הוגשה בעקבות החלטת פקיד תביעות מיום 22.7.09, אשר דחתה את פניית התובע להכיר בתאונה כתאונת עבודה, מהנימוק כי התובע לא היה מבוטח כעובד שכיר, בהתאם לנדרש בסעיף 75(א)(1) לחוק, ולא התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לבין המעביד הנטען, סאלם בסאם בע"מ (להלן: "המעבידה") ביום התאונה.
2. בעקבות הגשת התביעה נשוא פסק דין זה, הגיש הנתבע הודעת צד ג' נגד המעבידה - חב' סאלם בסאם בע"מ - בנימוק כי ככל שימצא כי התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לבין המעבידה, זכאי הנתבע לשיפוי על גמלאות אשר ישלם לתובע, כאמור בסעיף 389(א) לחוק.
3. מחמת הספק לעניין זהות המעביד, צורף לבקשת הנתבע כצד ג' נוסף, מר אבו עראר סאלח (להלן: "המעביד") מאותו הנימוק.
הצדדים:
4. התובע, מר אבו עראר מוחמד, יליד מאי 1990, מתגורר בערערה. ביום 22.8.06 נפגע התובע בחצרי מפעל אקרשטיין בירוחם, לאחר שנפלה עליו תבנית עשויה מברזל המיועדת ליציקת בטון.
5. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, הוא תאגיד סטטוטורי הפועל מכוח החוק.
6. המעבידה, חב' סאלם בסאם בע"מ, היא חברה בע"מ אשר בתקופה הרלוונטית נתנה שירותים כקבלן משנה למפעל אקרשטיין בירוחם, שעיסוקו בייצור מוצרי בטון.
7. המעביד, מר אבו עראר סאלח, הוא אחיו של התובע.
התביעה:
8. בקצירת האומר טען התובע בתביעה נשוא פסק דין זה, כי בעת שעבד במפעל אקרשטיין בירוחם כעובד מטעם המעבידה, הוא נפגע באופן קשה באגן מפגיעה של תבנית ברזל המשמשת ליציקת בטון. בתביעה נטען כי ביום 22.7.09 נדחתה תביעת התובע להכיר בתאונה כתאונה בעבודה בהחלטת פקיד תביעות, מהנימוקים המצוין במבוא לפסק הדין כדלקמן:
"אינך מבוטח כעובד שכיר לפי סעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי - על פי המסמכים שבידינו וחקירות שנעשו, לא הוכח קיום יחסי עובד ומעביד בינך לבין סאלם בסאם בע"מ".
9. לטענת התובע נפלה טעות בהחלטת פקיד התביעות, שעה שנפגע תוך כדי ועקב העבודה, ומכאן שיש להכיר בתאונה כתאונה בעבודה.
טענות הנתבע:
10. לטענת הנתבע יש לדחות את התביעה מנימוקי פקיד התביעות. לחילופין טען הנתבע, כי ככל שיימצא כי התובע נפגע בתאונה בעבודה בהיותו עובד שכיר של המעסיק (להלן: צדדי ג', המעבידה ו/או המעביד) חייב האחרון בשיפוי הנתבע בסכום הגמלה שישולם לתובע, בהתאם לאמור בסעיף 389א' לחוק.
טענות צד ג':
11. לטענת המעבידה (צד ג' 1) לא התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין התובע. המעבידה טענה, ככל שעבד התובע ביום האירוע, הוא עבד כעובד של המעביד (צד ג' 2).
12. לטענת המעביד (צד ג' 2) יחסי עובד מעביד התקיימו בין התובע לבין המעבידה (צד ג' 1).
דיון והכרעה:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|